בימים

צמרת הנפילות

בימים האחרים
אני לומד התפתחותם
של דרכי העצים
לצמרות מפוארות.
מענפים שבורים, סופות
ושנות בצורת ללא שמים
לקסם שלא גילה לי הקוסם

נפילותיי הם מים לשורשי
שיורד עמוק בין סדקיי עקשנותי
לקרקעית אדמתי הרכה
בשביל מים נקיים
משמים עליונים

באחד האביבים שמעתי
את שירת הגוזלים
בין עלי בוקר שאחרי
נפילות הסתיו.
גם אני מתאמן ליפול כמו עלה
ליפול נכון ברוח חפוזה
לאדמה אוהבת
ובאביב אחר
צמרת.

בין תל אביב לירושלים

אני צב במירוץ העיר התחתונה
בין מכוניות מעשנות ורמזורים מצהיבים
סוחב את ביתי בשלבים מדודים
במעלה סולם חלומותיי
לעתים, אני פוגש ארנבים זריזים ממני ששואלים שאלות
במבט צבי אני מסתכל ומדבר לאט על המדרכה, מעברי חצייה
אנשים חולפים, מפגשים חפוזים ומספר את סיפור רחובות העיר הסואנים
אני
בדרכי לים הכחול.

בעיר העליונה אני ארנב
רץ לכול כיוון ומתפזר בין דפי ההיסטוריה של הרחובות הכתובים
שוכח מהמירוץ ונרדם בגעגועים. חולם באספמיה על ממלכות, נסיכות
מלכים וארמונות מפוארים שעוד שוכנים בבגדים הבלויים מתחת לכבישים הסלולים.
בעיר העליונה מקבצי הנדבות הם מלכים שגזרו על עצמם גלות נצח
בעיר התחתונה מקבצי הנדבות מחפשים את הים להפליג לעיר אחרת
למצוא את הצבים שכבר בנו את ביתם על חוף האוקיינוס השפוי.