בגידה
חברים נאמנים
בגדו, שיקרו
סובבו סכין
בגב המופנה
בגב הבוטח
לקחו טריפות
הקריבו על מזבח

שועלים קטנים
חיבלו בכרמים
השאירו מתאבלים
לבבות שבורים

על השולחן
ניתוח!!!
השאירו אזמל
גרמו לאילוח

עורבים פחדנים
חזרו לתיבה
הרעילו חיות
במחשבות בגידה

סוף דבר הכול נשמע

יפה לפעמים

את יפה לפעמים
כאת מורידה מסכים
של בושה
של תוגה 

את יפה לרוב
כשאת עוזבת
עוזבת זיכרונות
עוזבת דמיונות

את יפה תמיד
כשאת מוכנה להעיד
להעיד בכנות
להעיד בדבקות

כמיהה לשירים


כמהה אני לשירים
כמשורר גוועה
צולעה בין אותיות
כמהה למילים שריחפו
בדרכי
כמהה לצירופים שחמקו
מידי

קוביות המשחק הוטלו
משורר משורר בתורו
מחקה  ומצפה 

אני מצפה למילים קטנות
שיבצבצו בין הרגעים הקטנים
בהם אני אזכה
בשלל צנום
למילים משלי
לשירים שלא כתבו 

בחדרי אני מפזר דיו כחול
על נייר טואלט קטן
מספיג את עצמי
מספיג את הזמן הקצוב
מספיג אותיות אחרונות
שנפלו בחלקי

הנאמנות לעצמי גוזרת
בדידות של נצח
נמשכת מארץ הגזירה
ביחד עם השעיר המפלח
הופכת לאמת מוצקת
מתהפכת כמו להט החרב
בדרכי לחיים אחרים

המפגש הוא שבריר---
רסיס בחלקיקי הזמן
שמוביל למקומות שונים
למימדים שלא האמנתי בקיומם

זיעת האפיים ללחם
מתגלגלת במזלי
כתובה וחתומה בטבעת הכוכבים
מטפטפת, וחוצבת
אני

עכשיו לבי פועם- - -
דופק חרישית על דלתות האנושיות
שבשמים
מבקש גאולה
מתפלל בשקט
ללא שפתיים
רק עם עיניים לוטשות

פירותי, מתייבשים בחדרי
מתמתקים בריקנות הזמן
נכספים לאב, שיוכלו
להיטלות בעצו
ולהפוך את מזלי האדום
למתוק יותר מעברי