כבשן


בדלתות הלילה הם דופקים
דופקים דופקים עטורי בוץ נחשים
לתבוע החוב, הגיעו כעורבים

לא הספקתם לאזור זמן נקבץ
הסוס עייף מלכת בבוץ החצץ
יד הגורל ירדה, החריבה נערץ

דם, אש, תימרות וגם עשן
כולם ירדו כולם הלכו לתוך כבשן
רק אברהם יוצא, הולך, עולה אל המפתן