לוחות
לכול אחד לוחות ברית
ששובר לעצמו
הלוחות שלי נשברו בשומעם
בשומעם שהארץ היא זבת חלב ואש
אש שעתידה לאכול יושביה
נוהגים היו חיילים להגן מפני האש
עד שאוכלתם
יום אחר יום נופלים
משקים ארץ בדמם
מעלים זבח בגופם
בתוך מציבות ניצבים
איש איש בגבורתו
בגבורה שהזמן בחר
אצלי תמיד לוחות שבורים
בארון הבגדים
מונחים
שאלבש זיכרונות ילדים
ילדים, שכבר לא יגדלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה