דמעות.
ניגר מלחי מאבן נחצב
מעין יצא כי בא מאין
בצאתו, החליד ריסי זהב
בבואו, דיבר אשר הפה איננו
אחיו הצטרפו מבטן
לידה.
ויפרו וירבו וישרצו מאוד
ויספגו בקודש הפרגוד
מליאו, את אשר אנשים אינם
מליחותם חודרת, צורבת
מדביקים איש איש בשברו
אוספים עלבון, שברון ויגון
ממלאים, את אשר איננו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה