יום רביעי, 24 באוקטובר 2012


שובך.

בשובך אלי
אני אשוב
קרוב עכשיו...למקום אחר

בשובך מתי
אני צופה
מרחקים קרובים...כה נוגים

בין הרים ושמים נפלת
בתוף המים הכבדים נשמת
עבות היער כה רבים
והמים עדיין צלולים.
לתוך אגרטלים צרים נשפכים
פרחים ביתם מחפשים

בשובך כדי
שאיהיה מוכן
עם סוס דוהר...לא ממהר

בשובך די
במשוב קטן
של תפילות... נישאות באוויר

עם שפתים יבשות דבוקות
ממלמל אותיות פורחות
ואת עם שמלה לבנה
פורחת באביב הראשון
כשאני שותה את הגשם האחרון
בלגימה ויידיעה שאת...

כשאני ארכב
את תרקדי
לצלילי נקישות...הפרסות

כאני אשכב
את תגעי
בי, בבשרי...ואהיה לאדם

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה