כמיהה לשירים
כמהה אני לשירים
כמשורר גוועה
צולעה בין אותיות
כמהה למילים שריחפו
בדרכי
כמהה לצירופים שחמקו
מידי
קוביות המשחק הוטלו
משורר משורר בתורו
מחקה ומצפה
אני מצפה למילים קטנות
שיבצבצו בין הרגעים הקטנים
בהם אני אזכה
בשלל צנום
למילים משלי
לשירים שלא כתבו
בחדרי אני מפזר דיו כחול
על נייר טואלט קטן
מספיג את עצמי
מספיג את הזמן הקצוב
מספיג אותיות אחרונות
שנפלו בחלקי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה