אני ואת
מה שאני אוהב אצלך
שקולמוסי נחנק מלבטא במדויק
מלתאר את התחושה
שאני ואת
עוד לא כתבתי עניים כמו שלך
רכות ודומעות ששוטפות ניקוד מלכלך
רק מבט עדין של אישונים מוכרים ששוברים את לבי
ומחברים אותו שוב ושוב בריסים שלעולם לא ייפרדו
מגעך הרך מורגש בהיסח הדעת
כשעלים נושרים בסתיו, בבוא הזמן להיפרד מאבות העצים
מפתיעה, ומכסה אדמה באהבה
אני ואת
כתבי קודש נכתבים בדיו מזוקק
נוגע בנייר ומצמרר את האוזניים
אבל את, הווייתך משתקפת
לי
בעולם שלא כתוב באותיות, רק נוגעת, שוב ושוב
ממפגש למפגש כבר איני עוקב, ימים ולילות
משנורר על הפתחים לחפש עוד אותיות כדי לבטא
שואל אלוהים מדוע כה מעט אותיות?
כה מעט שפות לכתוב רק אחד משישים לאהבה?
כשאני כותב את חומקת.
כשאני עוזב את עומדת
בואי
רק
אני ואת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה